חברים ומשפחה מספרים

חסרונו מורגש בפרט כנגד ביקורות חסרה לי העצה שלו המילה הנכונה. וסתם שיחה של חולין. 

אחד המקרים שצרוב הי מאוד חזק. זה כאשר הייתי נגד כשרות בגדוד ובאותה תקופה לא היה מנהל מטבח אז עשיתי את שני התפקידים. ואבא ע"ה הגיע אלי לביקורת ונתן את ההערות שלו כמו שרק הוא יודע . בהומור מצד אחד והמון למידה מצד שני. בסיום הביקורת התברר שרק שני תחומים עברו את הביקורת חינוך ורבנות. ואבא שידע זאת מי ראש החליט לעשות מזה מטעמים ולהרים קרנה של הרבנות ואת נגד הכשרות שזה הייתי אני. ובסיכום הביקורת ליד כולם במקום לתת הערות שבוודאי היה לו כי אין מושלם . התחיל לשבח אותי כנגד הרבנות בגדוד שעושה עבודתו נאמנה ואע"פ שנוסף לו תפקיד של ניהול,  עבודת הכשרות לא נפגעה.

יצאתי משם מאוד מחוזק מבחינה אישית וגם מול המפקדים בגדוד ובחטיבה. 

ואני בטוח שזה מקרה אחד מני רבים שמוכיח על גדלות אע"פ שהוא אמור לבקר ולא להיות המעודד…

את מיקי אהבתי מאוד והוא אותי. מדי פעם היינו מדברים ותמיד שמחתי לראות אותו (ונראה שגם הוא אותי) 

אבל כשהוא היה מגיע אלי לביקור הוא היה קשה איתי ממש. על גבול הכועס.

שנה שעברה הייתה לי ביקורת איתו דיברנו על עניינים אישיים והוא עזר לי המון. אבל שהתחילה הביקורת שוב הוא נהייה קשה איתי. ״מקפיד איתי על קוצו של יוד״

אז לא יכולתי ואמרתי לו למה אתה קשה איתי??

אני יודע שהרמה שלי גבוהה מהרבה אחרים.

אז הוא אמר לי משהו שהכעיס אותי באותו רגע אבל אחר כך הבנתי אותו.

לפני המלחמה עשינו פרויקט של תיעוד עשיית חיל הרבנות. במסגרת פרויקט זה ראיינתי את מיקי ז"ל.

להלן:

בשורה טובה ובשורה רעה

מיכאל (מיקי) אחיאל, משרת ברבנות הצבאית כבר קרוב לארבעים ושתיים שנים. במשך כעשרים שנה שימש כנגד כשרות ביחידות שונות. לאחר מכן, קודם לתפקיד נגד ביקורת מטכ"לי, והחל משנת תשע"ג (2013) לאחר פרישתו מקבע, ממשיך בתפקידו כמבקר במילואים. אחיאל מספר על האתגרים בשנותיו הראשונות ברבנות:

באחד התפקידים הראשונים שלי ברבנות הייתי נגד כשרות במוצב על גבול לבנון. כמה ימים לפני פסח, מגיע אלינו מפקד הגדוד ואומר לנו: יש לי בשבילכם בשורה טובה ובשורה רעה. מה תרצו לשמוע קודם? עניתי לו: את הטובה. השיב: אלוף פיקוד הצפון מגיע לעשות את הסדר במוצב שלנו. שאלנו אותו: ומה הרעה? השיב: שאתם נשארים בחג ולא יוצאים הביתה... מיד התחלתי לברר אתו איך האלוף יגיע לסדר? אמר לי שמגיע עם מסוק ומהמנחת נוסע ברכב. אמרתי למג"ד שהפקודות הן שבחג במקרה כזה נכנסים ברגל. התעקשתי על…

זכיתי ומיקי זצ"ל עשה לי ביקורות במהלך השנים בהם הייתי בקבע.

אם אני זוכר שתי נקודות שאפיינו אותו אלו הנקודות האלו:

א. מקצועיות. הוא היה בקי כל כך גדול בכל תחומי הרבנות ולא רק.... לעיתים הייתי רואה איך מבקרים אחרים שלא בתחום הרבנות היו באים ומתייעצים איתו..

הדבר המעניין הוא שבתור מבוקר תמיד הוא היה שואל אותי אם אני רוצה שהוא יהיה "השופר" שלי ... תגיד לי מה צריך לשפר והוא כבר היה מעלה זאת בסיכום ביקורת בצורה כל כך חכמה.

ב. דברי תורה- כל ביקורת אחרי תפילת מנחה הוא היה אומר לנו דבר תורה. נראה לפעמים שכל הביקורת הייתה רק בשביל לומר דבר תורה..., הוא כל כך חיכה לתפילת מנחה כדי שהוא יוכל לדבר....הוא כל כך אהב לדבר ולהחכים. היו לו רעיונות יצירתיים מאוד.

חבל על דאבדין.